אגורופוביה: מהסימפטומים ועד הטיפול

בעבור רובינו יציאה מהבית היא עניין של מה בכך. צריכים ללכת לסופר? הולכים ברגל וקונים כל מה שצריך. אירוע חברתי? פשוט מתלבשים יפה ומצטרפים לחגיגה. הופעה של זמר אהוב? עניין פשוט וקל. אך האם ידעתם כי ישנה קבוצה באוכלוסייה שעבורה לא מדובר בעניין פשוט כלל? מדובר באנשים הסובלים מהפרעה נפשית בשם אגורופוביה וזה דבר שבהחלט יכול לפגוע בצורה משמעותית באיכות החיים וביכולת לחיות אותם במלואם. הנה מידע תמציתי על המחלה הזו, החל מהתסמינים שלה ועד לדרכי הטיפול הנפוצות היום. אם אתם מזהים אותה אצל אדם קרוב, חשוב להושיט יד ולעזור.

מהי אגורופוביה?

ראשית כל חשוב להבין כי קל מאד להתבלבל בין אגורופוביה לבין חרדה שגרתית ועל כן חשוב לקרוא כמה שיותר מידע בנושא תופעת האגורופוביה. מדובר בעצם בחרדה ממקומות פתוחים, יציאה מהבית ומפגשים חברתיים שבאה לידי ביטוי בתסמינים פיזיים בכל פעם שמי שסובל ממנה צריך לצאת מהבית לכל צורך שהוא. זה יכול להתבטא בדפיקות לב מואצות, היפר ונטילציה, הזעת יתר, סחרחורות ועוד. חשוב להבין כי חרדה הנובעת מאיומים אמיתיים היא חיונית ועוזרת לנו להימנע מסיטואציות מסוכנות, אך במקרה הזה מדובר בתופעה שלילית שכן היא מונעת מאנשים לחיות חיים רגילים ללא איום כלשהי המצדיק את החרדה.

מי יכול לסבול מזה ולמה זה קורה?

ובכן, לפי סטטיסטיקות התופעה מופיעה לרוב בין גיל 20 לגיל 35 ונראה כי נשים יותר חשופות ללקות בזה, אבל זה בהחלט יכול לקרות גם בגילאים מוקדמים או מאוחרים יותר. אין סיבה אחת ברורה למה זה קורה וזה יכול להיות בגלל גנטיקה או כתוצאה מהשפעות סביבתיות כמו טראומה שחווה האדם. חשוב להבין שזה יכול לשבש את מהלך החיים ויש אנשים שפשוט לא יוצאים מהבית.

איך מטפלים בזה?

ישנן כמה דרכי טיפול ולרוב בוחרים בגישה המשולבת הכוללת מרשם לתרופות פסיכיאטריות וטיפול פסיכולוגי כמו טיפול CBT או סוגים אחרים. חשוב להבין כי לא מדובר בתופעה שיכולה לחלוף מעצמה וברוב המכריע של המקרים נדרשת התערבות מקצועית על מנת לחזור לתפקוד נורמלי בחיים.