פיתוח אפליקציות של מציאות רבודה

היחס בין האדם לרובוט / מכונה הוא דבר בן 200 שנה, ושנים רבות מנסים למצוא את האיזון הנכון בין השניים. הטכנולוגיה של השנים האחרונות גורם לאנשים ולמכונות להתחבר לכדי אינטרס של שירות מלא ויחסים סימביוטיים לחלוטין. בין היתר, פיתוח אפליקציות לזיהוי קולי כדי להגיע בקלות ממקום למקום, כדי למצוא חנייה ואפילו כדי להזמין במסעדה. כמו בסרטי מדע בדיוני – נראה שהשלב הבא יהיה פיתוח אפליקציות של מציאות מדומה. אם אנחנו כבר צופים בסרטים בתלת ממד ויכולים לחוות חוויות אינטימיות עם בובות ורובוטים, למה לא לראות את החוויה השלמה: היכולת לדמות עצמנו בעולם אחר?

מה זה אומר בעצם?

Virtual reality & augmented reality – מציאות רבודה ומציאות מדומה, הם בעצם שני שמות לעולמות שיש בהם הרבה מן הדמיון. כדי להגיע למצב שבו אנחנו "נכנסים" אליהם אנחנו צריכים שימוש בטכנולוגיה, למשל פיתוח אפליקציות מיוחדות לסלולרי, מחשבים מיוחדים או משקפיים. דמיינו לעצמכם שאתם בתור סרט של ממש, מוקפים 360 מעלות בסאונד, ריח, מזג אוויר וכמובן אלמנטים חזותיים, ומנותקים לגמרי מהעולם שלכם. למשל, תארו לכם שאתם כעת בהופעה של להקה שאתם אוהבים – אבל בלי לצאת מהבית. מטורף לא? ובכן, היום כבר אפשר לעשות זאת בקלות.

מה ההבדל בין מציאות רבודה למדומה?

מציאות מדומה היא למעשה הדמייה גרפית שמקיפה אתכם לגמרי, בדרך כלל באמצעות אפליקציות ומשקפיים מיוחדים, ואיננה אמיתית אלא רק הדמייה גרפית. אנחנו חווים אותה באמצעות המוח שלנו, אבל הגוף שלנו לא נמצא במקום אחר. הוא נמצא במקום בו אנחנו מרכיבים את המשקפיים, למשל, קולנוע. למשל חדר ניתוח או חדר מצב להערכה ביטחונית. הטכנולוגיה מאפשרת לצופה לדמיין שהוא / היא נמצאים בתוך הדבר שבו הם צופים, באופן מלא.

מציאות רבודה היא למעשה הדמייה גרפית חלקית – יותר נכון, אלמנטים כאלו ואחרים ששתולים, בדרך כלל באמצעות פיתוח אפליקציות מיוחדות לטלפון, במציאות האמיתית של המשתמש. למשל, כמו משחק הפוקימונים שהטריף את העולם בשנה שעברה. אתם הולכים ברחוב אמיתי, אבל רואים אלמנטים שנמצאים רק בתוכנה – שתולים במציאות שעל המסך, אבל בפועל, אתם לא מנותקים מהמציאות.